|
מערת קשת ומערת נמר
זמן הגעה : 30 דקות
זמן כללי : שלוש שעות
דרגת קושי : בינונית
יוצאים מבקתות ומערות הספא - אירוח אחר הילת הצימרים הצופות לנוף ההרים והשקיעה בים הנמצאות במצפה הילה בגליל המערבי לכביש 89 פונים ימינה לכיוון נהריה כביש (89) עד צמת כברי שם נפנה ימינה לכיוון שלומי. בצמת שלומי נגיע לכביש הצפון (899) ונפנה בו ימינה, אחרי כ 3 ק"מ נגיע לצומת אדמית בצומת נפנה צפונה (שמאלה ) בכביש מתפתל, המטפס אל עבר רמת אדמית ומכונה "מעלה ג'יימס בל". 2.5 ק"מ מתחילת העלייה בכביש מגיעה לרחבה צרה, ואפשר לחנות בה. ברחבה מצוין סימון שבילים אדום ושילוט: "למערת קשת". בנקודה זו מסתיים מסלול ההליכה, ולפיכך יש להשאיר כאן רכב אחד. לתחילת המסלול, נמשיך לנסוע באותו כביש עוד כקילומטר וחצי, עד שנראה מימיננו דרך עפר רחבה, נוחה, ועליה שלט עץ: "שביל אמיר". נפנה בה ימינה (דרומה) ניסע כמה מאות מטרים, עד רחבת חנייה גדולה. כאן נתחיל במסלול ההליכה.
המסלול:
חלק ראשון: מערת קשת
נצא מרחבת החנייה ומ"שביל אמיר", ונפנה לכיוון המצוק שמדרום. גדר גבוהה מפרידה בינינו לבין השביל המסומן אדום. נעבור דרך השער שבגדר (לא הרחק מן החניה) ונראה שגם השביל המסומן עובר בו. ממול כבר מתחיל לבצבץ המצוק הגבוה של מערת קשת, ובתוך דקות ספורות נגיע אליה. קשת סלע ענקית, תלויה, ותחתיה-תהום. מבט בוחן יגלה שבעבר, לפני שקו השבר נשא את המצוק אל על, הייתה המערה סגורה מכל עבריה, אלא שתהפוכות גיאולוגיות חשפו את פתחה הדרומי, והתמוטטות פערה את תקרתה, וכל שנותר
ממנה הוא קשת סלע הנישאת לעדות עד עצם היום הזה. תחתינו נמשך נחל בצת עם מעיינות שבמעלהו.
למעשה, מצוק אדמית הוא אחת מגדותיו של הנחל. הגדה השנייה נראית מכאן נמוכה במיוחד, ועליה ממוקמים היישובים יערה-ממש מולנו, ואילון - במזרח. גם העיירה שלומי נצפית מכאן, וכן חוף אכזיב, נהרייה ועד חיפה בדרום. גוש ההרים המתרומם ממזרח הוא גוש הרי מירון.
לאחר שצפינו בנוך נמשיך בשביל האדום מערבה, לאורך המצוק. בדרכנו נחלוף על פני סלעים משוננים, ועלפני עצי אלון ואלה הנראים אכולים. עדרי עיזים עולים גם הם במצוק זה, השביל מוביל אותנו עד למקום שבו ממתין הרכב. כעת עלינו לבחור עם לסיים כאן את טיולנו, או להוסיף ולטייל אל מערת נמר.
חלק שני: מערת נמר
אנחנו ברחבת החנייה, ובצידו השני של הכביש מורה שלט עץ על תחילת המסלול לנחל נמר ולמערת נמר. נרד עם השביל המסומן שחור ונלך לאורכו כ-800 מטרים עד פתח המערה. זהו שביל נעים להליכה, וסביבו חורש ים-תיכוני. אט אט נפתח למולנו נופו של נחל נמר. שמו העברי של הנחל אינו סתמי. מספרים שרועה בדווי נתקל כאן בנמר לא רעב-זקן-וחסר-שיניים... למזלו, והרגו. גם קצין בריטי, חובב ציד, הרג כאן נמרה בימי שלטון המנדאט-ואת הגור הביא אל גן-החיות של תל אביב. לפיכך הנחל מכונה "נחל נמר". יש להניח שבטיולנו לא נפגוש כאן בנמר, אם כי העדויות על הימצאותם, או על אי-הימצאותם, של נמרים בגליל אינן חד-משמעיות. השביל יורד עד קרקעית הנחל, אך אנו איננו אמורים להגיע עד שם. המערה נמצאת בצלע המדרון, כ-3 מטרים מעל השביל. ליד המערה נבחין בעץ אדר סורי גדול. זהו העץ שצורת עליו נבחרה לעטר את דגל קנדה, ומעמיתיו, עצי האדר הקנדיים, מפיקים את הסירופ מייפל. סמוך לאדר הסורי, סלעים בולטים ועליהם כתובות שרוססו בצבע תכלת.הכניסה למערה מחייבת שימוש בפנסים וכן זחילה בקטעים מסוימים.
זוהי מערת נטיפים שעודנה נוטפת מים והביקור בה עתיר חוויות. לאחר שנצא מן המערה ונחלץ את עצמותינו, נשוב על עקבותינו אל כלי הרכב שהשארנו.
משך המסלול: למערת קשת: כשעה אחת. למערת נמר: כשעה וחצי
אורך המסלול: מערת קשת:כקילומטר. מערת נמר: כ -1.6 ק"מ.
הערה: מערת נמר מיועדת למיטיבי לכת בלבד.
במערה אין שילוט במקומות מסוכנים ויש להצטייד בפנסים כמובן.
|
