|
ציפורי
זמן הגעה : 60 דקות
זמן כללי : שעתיים
דרגת קושי : קלה
יוצאים מבקתות ומערות הספא - אירוח אחר הילת הצימרים הצופות לנוף ההרים והשקיעה בים הנמצאות במצפה הילה בגליל המערבי לכביש 89 פונים ימינה לכיוון נהרייה כביש (89) עד צמת כברי שם נפנה שמאלה לכביש 70 איתו ניסע עד צומת סומך שם נפנה ימינה לכביש 79 נעבור את צומת המוביל בכ8 ק"מ עד לכניסה למשב ציפורי ניסע על פי שילוט מכוון ברחובו הראשי של
המושב לעבר הגן הלאומי. נחנה ברחבת החנייה.
דרך יפה וארוכה במעט
בצומת מעיליה נפנה שמאלה לכביש 89 עד צומת תפן שם נפנה ימינה לכביש 854 עד סופו בכניסה לכרמיאל נפנה ימינה על כביש עמיעד - עכו (85 ).אחרי כ 2 ק"מ בצומת כרמיאל מערב נפנה שמאלה ונמשיך עד צומת משגב ליד תחנת המשטרה. בצומת משגב נפנה ימינה ומייד שמאלה (כיוון דרום) נמשיך בכביש זה עד סופו בצומת המוביל, שם נפנה שמאלה ומיד שוב שמאלה אל כביש
(79) נמשיך כ8 ק"מ עד לכניסה למשב ציפורי ניסע על פי שילוט מכוון ברחובו הראשי של
המושב לעבר הגן הלאומי. נחנה ברחבת החנייה.
המסלול:
נעלה במדרגות לרחבה, שבה מפה ושלטי הסבר. ציפורי מוזכרת כבר בימי בית ראשון, אך רק בתקופת הורדוס גדלה והפכה לבירת הגליל. במות הורדוס מרדו תושביה ברומאים, העיר נשרפה ותושביה היהודים נמכרו לעבדים. רבי יהודה הנשיא העתיק את מושבו לציפורי, וכאן גם ערך וחתם את המשנה 200( לספירה.) עמו עברה גם הסנהדרין, המוסד ההלכתי העליון באותה תקופה, וחכמים רבים קבעו בה את מושבם. עם עליית הנוצרים חיו כאן בכפיפה אחת נוצרים ויהודים, בתי כנסת לצד בתי כנסיות. השנים נקפו ושליטים התחלפו - ביזאנטים, ערבים, צלבנים ואחרים - עד שירדה ציפורי מגדולתה והפכה לכפר קטן.
נפנה ימינה בעקבות השילוט, בשביל המוביל לתיאטרון. כ-4,500 מקומות ישיבה נחצבו במדרון טבעי, לנוחות הצופים, והם פונים אל במת אבן שעליה נערכו מופעים והצגות. התיאטרון נהרס כנראה ברעידת אדמה שפקדה את האזור ב-363 לספירה.
נמשיך מערבה, לתצפית על בקעת בית נטופה ומאגר אשכול. המבנה הסמוך (מחוץ למתחם הגן הלאומי) הוא מנזר הנזירות "אחיות סנטה אנה," כיום בית-ספר לבנות. משמאלו - גג כנסייה צלבנית, על פי המסורת הנוצרית נבנתה על מקום ביתם של חנה (אנה) ויהויכין, הוריה של מריה, אם ישו. בצידה נבחין גם במבנה אבן ובו חדרי קבורה. לפי המסורת קבור כאן רבי יהודה נשיאה, נכדו של רבי יהודה הנשיא. נעלה אל המצודה, הנמצאת בנקודה הגבוהה ביותר של העיר. נצפה בסרט, ובעזרת מערכת מולטימדיה ממוחשבת נלמד על תולדות העיר. מגג המצודה נערוך תצפית מרהיבה ומקיפה. נושקת לתיאטרון, וממזרח למצודה, נמצאת "וילה דיוניסוס," בית מידות, שחדריו רוצפו בפסיפסים נהדרים המגוללים את סיפור חייו של דיוניסוס, אל היין. גולת הכותרת היא דמותה של אישה יפה " -מונה ליזה של הגליל," שהפכה לסמלה של ציפורי.
נעבור ברחובותיה הקדומים של העיר מהתקופה הרומית הביזאנטית: מקוואות הטוהרה מצביעים על החיים היהודיים שרחשו במקום: הרחוב הראשי - הקארדו, היה מקורה ומשני צידיו פעלו חנויות: ממזרח לקאדרו - "בית חג הנילוס," ובו פסיפס מרהיב המתאר את החגיגות במצרים בעת גיאות הנילוס.
נחזור לרחבת החנייה, וניסע בדרך עפר המובילה למאגר המים העתיק. נחנה בגן אלישבע ונצא למסלול הליכה (כשעתיים.) ניתן להסתפק בביקור קצר יותר באמות המים, ולנסוע עד החנייה שבקצה הכביש, שם נמצא מאגר המים התת-קרקעי. מקצהו המזרחי של הגן נלך בשביל ברור מזרחה (אינו מסומן.) נגיע לבריכת משהד, בריכת נוי ורחצה. בשלהי המאה הראשונה (או בתחילת המאה השנייה) תוכננה ונבתה כאן מערכת מים מתוחכמת - ראשיתה במעיינות בהרי נצרת - שניצלה את תוואי השטח באופן אופטימלי: שתי אמות הוליכו מים אל העיר, בהמשך הן הפכו לאמה אחת, ובכניסה לעיר שבו והתפצלו. נמשיך בשביל מקביל לכביש, עד שנגיע לשלט עץ המספר על האמות. מכאן גם מתחיל שביל מסומן בכחול, שיוביל אותנו לשער ברזל. נעבור דרך הפשפש ונחצה את מגרש החנייה לעבר המאגר התת-קרקעי. בפתחו של המאגר לוחות הסבר, שעומדים לרשותנו בביקורנו במקום. נרד במדרגות למאגר החצוב בסלע קירטון רך וגובהו כ-10 מטר. כאן הסתיימה אמת המים השנייה, ומכאן הולכו מים אל העיר במנהרה חצובה בסלע. נעלה במדרגות ונמשיך בשביל נוח מערבה לחניון אלישבע, מקום חניית הרכב. לאורך הדרך נפרש נופן המתון של גבעות ציפורי, ובאביב הן מכוסות בשלל פריחות.
שעות פתיחה: מאפריל עד ספטמבר ,17:00-08:00 מאוקטובר עד מרס .16:00-08:00 בימי שיש האתר.
נסגר שעה אחת קודם.
הערות: הכניסה לגן הלאומי ציפורי - בתשלום.
|
