|
צפת
זמן הגעה : 35 דקות
זמן כללי : שלוש שעות
דרגת קושי : קלה
יוצאים מבקתות ומערות הספא - אירוח אחר הילת הצימרים הצופות לנוף ההרים והשקיעה בים הנמצאות במצפה הילה בגליל המערבי לכביש 89 שמאלה על הכביש המוביל לסאסא בדרך נעבור בתוך הכפר הדרוזי חורפיש עד צומת מירון בהנפנה שמאלה לכיוון צפת כביש ( 89 ) . נמשיך עד צומת ביריה.
נפנה ימינה וניכנס לצפת בכניסה הראשית לעיר. נחלוף על פני תחנת אגד, נפנה בפנייה הראשונה שמאלה, ברחוב הפלמ"ח, ונעלה בפנייה קטנה ימינה, בדרך חטיבת יפתח. ניסע עד למפרצי החנייה נוחים בצד הדרך, הצמודים לגן המצודה שמימין.
כאן נחנה ונתחיל את מסלול ההליכה.
המסלול:
מן החנייה נעלה אל גן המצודה, להתרשם מחורבותיה של צפת בטרם נתחדשה במאה ה-16. כאן נוכל למצוא שרידי ביצורים צלבניים, אות לעקשנותם של היושבים בה ולעוצמת לחימתם. בגן ניצבת אנדרטה יד לנופלים במלחמת העצמאות. נשקיף מראש המצודה לעבר הכנרת. בנקודה זו מתבאר מקור השם "צפת" וניכר היטב מיקומה המיוחד בלב הגליל העליון. ממערב לנו נראה את שיפולי נחל עמוד שמעיינותיו שופעים כל ימות השנה. לאורך השנים שימשו מי המעיינות כמי שתייה, להפעלת טחנות קמח ולבניית "בטאן" מתקנים לריכוך צמר הפועלים בכוח המים. תעשייה זו ביססה את כלכלת צפת במאה ה-16, והפכה את העיר למבוקשת. כך הגיעו אליה חלק ממגורשי ספרד, ויצרו בה קהילה עשירה ורוחנית, ומבוססת כלכלית.
לאחר שהייה קצרה בגן נשוב לתחילת המסלול, ומשם נמשיך ברגל. נלך ברחוב חטיבת יפתח, נעבור סמוך למוזיאון העירוני, והמעוניינים יבקרו בו. מהחצר האחורית של המוזיאון נרד בגרם מדגרות, שיוביל אותנו עד רחוב ירושלים. שם נפנה שמאלה, ובפניית "המזלג" הראשונה נרד ימינה ברחוב בר יוחאי, וניכנס אל הרובע היהודי, שברובו נבנה מחדש. נלך עד כיכר המגנים, ונפנה ימינה עד הרחבה שלפני בית כנסת האר"י, ברובע האשכנזי. דמותו של האר"י, רבי יצחק לוריא אשכנזי, היא במידה רבה לב-לבה של צפת. הלכותיו, מוסריותו, חכמתו והמורשת שהותיר אחריו מלווים את העיר עד עצם היום הזה. סביב יכולתו לראיית הנסתר נקשרו סיפורים רבים. בתקופתו, מספרים, חבשו היהודים את כובעם נמוך, עד האף, כי האמינו שהאר"י יכול לקרוא מעל מצחם את שבלבם, ולפיכך את המצח העדיפו להסתיר. כאן, על המדרגות שמעל בית הכנסת, עמדו האר"י ותלמידיו וקיבלו את פני השבת. מומלץ להיכנס לבית הכנסת, כמו גם אל שאר בתי הכנסת שנזכיר בהמשך.
נמשיך אל דרך שלמה אלקבץ, וממנה נצא לשוטט מעט בסמטאות ובמיוחד בצרות שבהן, שרובן באותם חלקים שלא שופצו לאחרונה - מאופיינות בגוני התכלת והכחול. למה תכלת? - כדי לבלבל את השטן. כשהוא יביט על צפת, תדמה בעיניו העיר כעוד פיסת שמיים תכולה, וכך יימנע מהטרדה. לפי סברה אחרת, ארצית יותר, הזבובים אינם סובלים את גוני הכחול, ולכן פוסחים על העיר. אכן, עיר מיוחדת... נמשיך ונלך דרך הסמטאות, בעקבות השילוט, אל בית הכנסת אבוהב. בבית כנסת זה נמצא ספר תורה עתיק-יומין שכתב מוהר"י אבוהב. מספרים, כי ברעש החמור ביותר של שנת 1837 נהרס בית הכנסת כמעט כליל, למעט הכותל הדרומי, שבו נמצא ספר התורה. נמשיך בדרך שלמה אלקבץ, שבהמשכה הופכת לדרך בית יוסף, אל בית יוסף, בית הכסת של רבי יוסף קארו. רבי יוסף קארו חיבר בצפת את ה"שולחן ערוך", עמוד תווך בעולם היהדות, המכנס את כל הדינים, ההלכות והמנהגים. נמשיך אל מעלות עולי הגרדום. כאן נמצאת קריית האומנים, ומומלץ לבקר בה. נחזור לרכב המצפה לנו בגן המצודה.
ציוד מיוחד: לבוש צנוע לביקור בבתי הכנסת. הערה: מסלול ההליכה טבעתי.
|
